בן שפרה ונוח, נולד ביום כ"ה באדר תרצ"א (14.3.1931) בתל- אביב. בילדותו זכה בפרס יופי בתחרות צילומי ילדים. סיים את בית-הספר "בלפור" והמשיך את לימודיו בגימנסיה "הרצליה". היה חניך תנועת "הצופים" והדריך בה.

לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות אמר לצאת להכשרה, ולנוכח התנגדות הוריו ומוריו אמר: "יש מספיק אינטליגנטים ביישוב. העם זקוק לפועלים". בט"ו בשבט תש"ח הצטרף להכשרת "הצופים" בנען. במרס 1948 הצטרפו חברי ההכשרה לאחד מגדודי הפלמ"ח (בחטיבת "הראל") שעלתה לירושלים. מפאת גילו הצעיר הוטל עליו תפקיד של אלחוטאי, אך עד מהרה חזר לחבריו הלוחמים. השתתף בכיבוש מגרש הרוסים, קטמון ושייח'-ג'ראח.

במבצע "מכבי" לפריצת הדרך לירושלים, בעת כיבוש בית-מחסיר, ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948) נפצע קשה ובמצב של הלם הובא לבית-חולים. שפתיו מילמלו ללא הרף: "חברה, חברה", והוציא את נשמתו לפני שהגיע לניתוח. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית ענבים.